פסק-דין בתיק ת"א 992-12-08

            תביעה לתיקון רישום לפי סעיפים 93 ו- 95 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש],    התשכ"ט- 1969 (להלן- "פקודת ההסדר").

            רקע

1.          התובעים הם בניו ויורשיו של אביהם המנוח מוחמד מוסא מוסטפא חג'אזי (להלן- "מוחמד מוסטפא"), אשר נפטר ביום 24.7.97, ובחייו נשא ת.ז שמספרה  XX .

             הנתבע 1 (להלן- "הנתבע") הינו בנו של המנוח מוחמד מוסא סאלח חג'אזי (להלן- "מוחמד סאלח"), אשר נפטר ביום 6.11.89, ובחייו נשא ת.ז שמספרה XXX.

             בניו של מוחמד מוסטפא קיבלו בירושה את חלקם במקרקעין של אביהם, בהתאם לצו ירושה מיום 17.11.98 (תיק 738/98 בביה"ד השרעי בעכו).

             בנו של מוחמד סאלח קיבל בירושה את חלקו במקרקעין של אביו, בהתאם לצוואה מיום 10.6.81.

2.          ענייננו בחלקה 20 בגוש 18564 מאדמות טמרה, ששטחה כ- 1.9 דונם.

לטענת התובעים, לאורך כל השנים, ועוד לפני הליכי ההסדר במקרקעין אלו, החזיק מוחמד מוסטפא בחלקה זו, בעוד שמוחמד סאלח החזיק בחלקה 13, ששטחה הינו 9,405 דונם (להלן- "חלקה 13").

             חלקות 20 ו- 13 עברה הליכי הסדר עד לרישום הסופי בשנת 1971.

             מוחמד מוסטפא ומוחמד סאלח תבעו בהליך ההסדר זכויות בחלקות קרקע מסוימות נשוא תיק הסדר 27, בבית המשפט המחוזי בחיפה.

             מוחמד סאלח תבע, בין היתר, את חלקה 13. בתזכורת תביעה שמספרה 516, תבע מוחמד מוסטפא את חלקות מס' זמני 14 (מס' סופי חלקה 20) וחלקה מס' זמני 14א', בגוש 18564 מאדמות טמרה, זאת מתוקף ירושת אביו משנת 1935.

             בתזכורת תביעה מס' 1253 תבעה מדינת ישראל את חלקה מס' זמני 14א'.

             בבירור התביעות של מקרקעי גוש 18564 שנערך ביום 12.3.59, החליט פקיד ההסדר לרשום בלוח הזכויות של הגוש, את חלקה מס' זמני 14- מס' סופי 20, על שם מוחמד סאלח ת.ז XXX, זאת על אף שהוא לא תבע כל זכות בחלקה, וחלקה 13 נרשמה על שם מוחמד מוסטפא ת.ז XX, אף שהוא לא תבע בחלקה זו כל זכות.

             כפי שצוין לעיל, בין מוחמד מוסטפא לבין המדינה, נתגלעה מחלוקת באשר לבעלות בחלקה מס' זמני 14א' (טרום סופית- חלקה מס' 43). 

             המחלוקת נידונה בבית המשפט המחוזי בחיפה, ובפסק דין מיום 16.6.63 (להלן- "פסק הדין"), הוחלט על רישום חלקה טרום סופית 43 בלוח הזכויות של הגוש, על שם מדינת ישראל.

             בפסק הדין נרשם, כי "איש לא חלק על זכותו של הנתבע הראשון [מוחמד מוסטפא] לגבי החלק הצפוני- מזרחי, לפיכך הופרדה החלקה לשתי חלקות, והחלקה 14 (היא החלק הצפוני מזרחי) נרשמה בשמו של הנתבע ללא סכסוך, ואילו לגבי יתרת החלקה, היא החלקה הנדונה בזה הגישה המדינה את תביעתה המנוגדת" (עמ' 2 בפסק הדין).

             עוד נקבע בפסק הדין, כי: יש לרשום את חלקה 43 על שם המדינה, יש לרשום את חלקות מספר זמני 7- מספר סופי 13 (נשוא דיוננו) בגוש 18558, 40א' בגוש 18568 ואת חלקה 13א' בגוש 18585, על שם מוחמד סאלח.

             לטענת התובעים, פקיד ההסדר התבלבל בשמות ובמספרי תעודות הזהות, אשר ספרה אחת מבדילה ביניהם, ובמקום לרשום את החלקה שמספרה הסופי 20, על שם מוחמד מוסטפא, ואת החלקה שמספרה הסופי 13 על שם מוחמד סאלח, התהפכו היוצרות- ומוחמד מוסטפא נרשם כבעלים של חלקה 13 ואילו מוחמד סאלח נרשם כבעלים של חלקה 20.

             לטענת התובעים, רק בשנת 1994 הם גילו את הטעות ברישום, כאשר הנתבע פנה לתובע 1 (להלן- "התובע") וסיפר לו, כי בבואו לקבל אישור לעקור עצי זית בחלקה 13, התגלה, בנסח המקרקעין, כי מוחמד מוסטפא רשום כבעלים של חלקה 13.